כיצד למנוע מהחימום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
השימוש בנורות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה הוא בעצם מאבק נגד האדים. האדים מנסים תמיד לחדור לתוך המעטפת של הנורה, וכשזה קורה, עלולים להיווצר זרמים לא רצויים, או אפילו קצר חשמלי.
אם אתם חושבים שמעטפת פלסטיקית מספיקה כדי לשמור על בטיחות, חשבו שוב. זה לא מספיק.
מניעת חדירת מים
אנו משתמשים בחומרי סגירה איכותיים מסוג סיליקון ובמעטפות מסוג IP, כדי למנוע חדירת לחות לחלקים החשמליים של הנורה. בדרך כלל, הבעיות מתחילות במקום שבו החוטים נפגשים עם הנורה – זו הנקודה העיקרית שבה עלולים להיווצר בעיות. כדי למנוע חדירת מים למעגל החשמלי, אנו משתמשים בחומרי סגירה כמו רזינים אפוקסי או צינורות חם-נסוגים.
הזכוכית הקוורץ עצמה אינה מוליכה חשמל, אך החלקים החיצוניים של הנורה? שם יש בעיות. אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים כדי לוודא שהחשמל נשאר בתוך החוטים החשמליים, ולא עובר למעטפת החיצונית.
חיבור לקרקע ו”רשת ביטחון”
בחדר האמבטיה אי אפשר להקל ראש. יש צורך בחוט חיבור לקרקע שמחובר ישירות למסגרת החימום. אנו גם משתמשים במפסקים מסוג RCD או GFCI. אלו הם הכלים הטובים ביותר, כי הם קוטעים את הזרם ברגע שהם מגלים דליפה.
לפני שאתם מניעים את מפסק החשמל, ערכו בדיקה באמצעות מגומטר. בדקו את עמידות הבידוד. עליכם לחפש ערך של מעל 2MΩ. אם הערך נמוך יותר, זה סימן אזהרה – כנראה שיש דליפה או שהחוטים נפגעים.
האיזון בין חום ללחות
זו הבעיה הקשה. סגירה הדוקה של המעטפת טובה לבטיחות, אך היא גם גורמת לאגירת חום. אם המעטפת סגורה מדי, הרכיבים החשמליים עלולים להישרף.
זו בעיה שצריך לפתור בזהירות. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בפתחי אוורור הידרופוביים. אלו פתחים קטנים שמאפשרים לחום לצאת, אך מונעים חדירת מים. ודאו שאתם בוחרים את פתחי האוורור המתאימים להספק החשמלי של הנורה, אחרת עלולה להיווצר דליפה והנורה תפסיק לעבוד.