למה אנחנו מעריכים את החיממים שלנו ברמת IP55
השימוש בחיממים באינפרא-אדום בחדר אמבטיה הוא דבר מסוכן למדי. אנחנו משתמשים ברכיבים אלקטרוניים שפועלים במתח גבוה, וממקמים אותם בתוך סביבה של אדים, לחות ושינויים חדים בטמפרטורה.
על המוצר יש סימון “IP55”. זה דבר טוב – זה אומר שהמוצר יכול לעמוד בפני אבק וכמויות קטנות של מים. אבל הבעיה היא שהסימון הזה הוא רק תמונה חלקית של המצב. הוא לא אומר לנו מה יקרה לחומרים לאחר שלוש שנים של שימוש בתנאי לחות גבוהה.
הצד המסוכן של האדים
אדים שונים ממים נוזליים. הם קטנים יותר, ויכולים לחדור דרך חוסמים שאמורים למנוע את חדירת המים.
חשבו על זה: החיממים נהיים חמים מאוד, ואחר כך מתקררים בחדר לח. זה יוצר אפקט של שאיבה – האוויר הלח נשאב פנימה לתוך המכשיר. אם החוסמים של צינורות הקוורץ אינם מושלמים, עלולים להיווצר קצרים חשמליים או שהחוטים יישרפו.
לכן אנחנו מבצעים בדיקות של עמידות בתנאי לחות גבוהה. אנחנו מחממים את המוצרים בתנאי לחות גבוהה, כדי לראות באילו מקומות החוסמים נשברים והציפויים מתקלפים.
החלודה – האויב האמיתי
פלדה זולה או אלומיניום באיכות נמוכה אינם יכולים לעמוד בפני אדים תמידיים. הם נחלדים. זה פשוט.
אנחנו משתמשים בציפויים וסגסוגות מיוחדות כדי להילחם בכך, אבל אנחנו לא סומכים רק על המידע שנותן הספק. אנחנו מוכרחים לבדוק את החומרים עד לגבולותיהם המוחלטים. אנחנו מחפשים סדקים קטנים ברפלקטורים או חלודה בקצוות החשמליים.
וזה הופך את המצב למסוכן. כאשר הקצוות החשמליים נחלדים, ההתנגדות עולה. זה אומר שהחיבורים נהיים חמים מאוד – חם מספיק כדי להרוס את החוטים או לגרום לניתוק החשמל באמצע המקלחת.
האיזון הנכון
אולי תתהו, “למה לא פשוט לחסום את המכשיר טוב יותר?”
אבל יש בעיה: אם נחסום את המכשיר יותר מדי כדי להגיע לרמת IP גבוהה יותר, הרכיבים האלקטרוניים לא יוכלו לנשום. הם יתחממו יותר מדי וינשרפו.
זו בעיה של איזון. אנחנו מתאימים את החוסמים כך שהלחות לא תוכל לחדור, אך החום עדיין יוכל לצאת החוצה. חשוב להשאיר מספיק מקום סביב המכשיר בזמן ההתקנה.
אנחנו לא טוענים שהמוצרים האלה יחזיקו לנצח. שום דבר לא נשאר לנצח. אבל אנחנו מוודאים שהם יעשו את העבודה שלהם כמו שהם אמורים, לאורך כל תקופת השימוש המתוכננת.