למה אנחנו מעבירים את המנורות שלנו דרך “חדר אדים” איום כזה
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סביבה קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים העבים שנוצרים מהמקלחת החמה, ובגלל המים שנופלים על המנורה מדי פעם, המנורה נאלצת להילחם כל יום ברטיבות.
עבור מנורה ברמת IP44, החוזק שלה תלוי בחוזקה של החומרים שמגנים עליה. אנחנו לא רוצים רק לקוות שהמנורה תעמוד בתנאים האלו. במקום זאת, אנחנו מנסים כמה שיותר לבדוק את המנורה במעבדה לפני שהיא נשלחת ללקוח.
הסיבה האמיתית לכישלון המנורות
הרטיבות היא בעיה ערמומית – אדי המים מגיעים לתוך המנורה ומתמקמים על החלקים החשמליים שלה. כשזה קורה, נוצרת קורוזיה. הקורוזיה יוצרת התנגדות, מה שגורם לנקודות חום. ונקודות חום? הן גורמות לכישלון המנורה. זו תהליך איטי, אך בסופו של דבר המנורה נהרסת מוקדם מדי.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בבדיקות לחץ וחום. אנחנו מכניסים את המנורות לתנאי לחות גבוהה למשך כמה שבועות, כדי לחקות שנים של שימוש אמיתי. אנחנו רוצים לראות אם החומרים שמגנים על המנורה נהרסים תחת הלחץ. אם קצת מים נכנסים לחוטים או למעטפת הקוורץ של המנורה, אז המנורה כשלה.
הקורבנות שצריך להקריב
אנחנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת המקום בו החוטים נכנסים למנורה. בדרך כלל, שם מתחילות הבעיות.
מנורה עשויה להיראות בסדר אחרי טפטוף קטן של מים, אך 500 שעות של אדים חמים זה סיפור אחר לגמרי.
כדי להשיג רמת IP44, עלינו להשתמש בחומרים איכותיים יותר. האם זה הופך את המנורה לגדולה יותר ממנורה רגילה? כן. אך זו עסקה שאנחנו מוכנים לעשות. זה עדיף בהרבה מאשר להתמודד עם קצר במנורה בסביבה לחה.
אין מקום להערכות
בזמן שהמנורות עוברות את הבדיקות, אנחנו עוקבים בקפידה אחר רמת האור שהן מפיקות. אם אנחנו רואים תנודות או ירידה בעוצמת האור, זה אומר שרטיבות חדרה לתוך המנורה.
אנחנו שולחים רק את המנורות שעומדות בכל הבדיקות.
זו תהליך קפדני, בוודאי. אך זה אומר שכשהלקוח מדליק את המנורה אחרי מקלחת חמה, האור אכן נדלק. בכל פעם.